שילוני נ' מוסך "בחן"

פסק דין

1.תביעה זו נסבה סביב עסקה לרכישת רכב מסוג "סוזוקי באלנו" מ.ר. 92-096-19 (להלן: "הרכב"). התובע, אשר התעתד לרכוש את הרכב, הביאו לבדיקה, טרם רכישתו, במוסך הנתבע. טענת התובע, בתמצית, הינה כי במהלך בדיקת הרכב, לא הובא לידיעתו על ידי הנתבע כי הרכב לוקה במספר עניינים ולאחר שרכש את הרכב, עוד באותו היום, במהלך נסיעה לעבר מקום מגוריו, נעצר הרכב והתובע נאלץ לגרור אותו למוסך. מכאן התביעה.

טענות התובע

2.לטענת התובע, סומנו בדו"ח שערך הבוחן אצל הנתבע מספר תקלות, אך לאחר התלבטות, החליט לרכוש את הרכב. לא נמסרו פרטים אודות המחיר שבו רכש התובע את הרכב וכיצד נקבע מחיר זה על ידי הצדדים לעסקה. עוד באותו יום, במהלך נסיעתו עם הרכב, לאחר הרכישה, לכיוון ביתו באזור המרכז, החל הרכב להתחמם. התובע עצר את הרכב, הוסיף מים לרדיאטור, אולם הרכב שב והתחמם עד שנתקע באזור נתניה. התובע גרר את הרכב למוסך שעימו הוא עובד, בדרך כלל, שם תוקן חמישה ימים לאחר מכן, חזרה תקלת ההתחממות ובשלב זה הוחלף הרדיאטור. אחר שהרכב תוקן ושוחרר מן המוסך, החלה אשת התובע בנסיעה לכיוון באר-שבע כאשר הרכב "לא סוחב" כנדרש ולאחר ששוב נתקע ונגרר, שוב, למוסך, הוחלף בו האגזוז. לדברי התובע, לאחר החלפת האגזוז, נוסע הרכב ללא כל בעיה.

התובע הדגיש כי בדו"ח שערך הנתבע לאחר בדיקת הרכב, טרם הקניה, לא צויינה כל תקלה ברדיאטור או באגזוז ובכך גרמו לתובע נזק, שכן יכול היה להפחית ממחיר הרכב את עלויות החלפת הרדיאטור והאגזוז, עלויות בהן נשא בהמשך לאור התקלות ברכב. לדברי התובע, פנה לנתבע לאחר תיקון הרכב, על מנת לנסות ולהגיע להסכמה כלשהי, אך נענה בסירוב.

3.התובע צירף לכתב התביעה מכתב חתום על ידי מר שרון חיבה, בעל המוסך אשר טיפל ברכב לאחר גילוי התקלות כאמור. לדבריו, הרכב הובא בגרירה למוסכו ביום 8/5/2009 עקב בעיית התחממות יתר. בבדיקה, התברר כי הרכב התחמם מאד, חוטי ההצתה הותכו והיה חשש לפגיעה בראש המנוע. בבדיקה, התברר כי ראש המנוע לא נפגע, אך התגלה צינור מים פגום. הצינור הוחלף וכך גם חוטי ההצתה והתובע חוייב בסך של 600 ₪ + מע"מ. מר חיבה מסר כי בנסיעת מבחן ברכב, מצא כי הרכב "לא סוחב". הרכב תוקן ושוחרר לידי התובע ביום 10/5/2009. בתאריך 12/5/2009 פנתה אליו אשת התובע ומסרה כי הרכב מתחמם מאד. מר חיבה ביקש שתגיע אליו עם הרכב. בבדיקה נתגלה כי הרדיאטור סתום לחלוטין וכי יש סימני פיצוצים במיכל העליון של הרדיאטור. לפיכך, הוחלף הרדיאטור בעבור 895 ₪ + מע"מ. לאחר תיקון זה נאמר, לדברי מר חיבה, כי הרכב אינו סוחב וכי יש לבדוק זאת. כחצי שעה לאחר שאשת התובע יצאה מן המוסך, התקשרה לומר כי הרכב אינו סוחב כלל. הרכב הגיע למוסך בגרירה ואז נמצא כי הממיר הקטליטי והדוד האמצעי סתומים לחלוטין וכי דוד האגזוז האחורי מלא חתיכות שנפלטו מהדודים הקדמיים. למעשה, היה צורך להחליף את האגזוז כולו בעבור סך של 2,000 ₪ + מע"מ.

מר חיבה מסר כי היה על הנתבע להתריע בפני התובע על כך שהרכב "אינו סוחב" וכמו כן, לציין כי מערכת הקירור אינה תקינה.

מר חיבה העיד בפניי וחזר על דבריו האמורים.

טענות הנתבע

4.הנתבע טוען כי הרכב המדובר הינו רכב קטן וזול, שנת ייצור 1996, אשר נכון למועד הבדיקה נסע קרוב ל- 200,000 ק"מ. ממצאי בדיקתו מעידים, כך לדברי הנתבע, על רכב" בסוף דרכו", כאשר כמעט שאין מערכת ברכב שהיא תקינה. לטענת הנתבע, גם קבלת רכב במצב שכזה, במתנה, אינה עסקה כדאית. הנתבע הדגיש כי במהלך בדיקת הרכב, לא מתבצע פירוק כלשהו של חלקים, אלא נערכת בדיקה חיצונית בלבד. התובע לא ניגש לבדוק את הרכב במוסך אחרי הבדיקה ולפני רכישת הרכב כפי שראוי היה לעשות במקרה של רכב שכזה. כמו כן, טען הנתבע כי התובע המשיך לנסוע ברכב למרות התחממותו ובכך גרם לנזקים נוספים ברכב. הנתבע טען כי גם מר שרון חיבה, בעל המוסך אשר תיקן את רכבו של התובע, לא איתר את התקלה במערכת הקירור, על אף שבדק את הרכב ונסע בו ולא נתקל בבעיית ההתחממות, בדיוק כשם שהנתבע, בנסיעת המבחן הקצרה שביצע ברכב, לא הבחין בכך. אילו היה הרכב מתחמם בבדיקה אצל הנתבע, היה מצויין זאת במפורש בדו"ח. הנתבע הדגיש כי העובדה שהרכב תוקן במוסך אחר מנתקת את הקשר בין הבדיקה שערך לרכב טרם קנייתו לבין הנזקים שנגרמו בהמשך. התובע לא הביא את הרכב לנתבע לאחר גילוי התקלות, אלא בחר לתקנו במוסך אחר, ומשכך, הנתבע אינו נושא באחריות לעלויות תיקון אלו.

5.הנתבע צירף חוות דעת של בעל מוסך סוזוקי, מר הלון סימון, אשר עיין במסמכים ובתמונות מערכת הפליטה ומצנן המים שהוחלפו ברכב והגיע למסקנה כי לא היתה כל התרשלות מצד הנתבע. לדבריו, רשם הנתבע מערכות שונות שאינן תקינות ואילו באשר לסתימות פנימיות במצנן, הרי שלא ניתן להבחין בכאלה בבדיקה חיצונית בלבד. המצנן, לטענת מר הלון, נראה לו על פי התמונה, תקין לחלוטין. כמו כן, לטענת מר הלון, המשך הנסיעה ברכב מתחמם גרם לנזקים ברכב והדבר הוא באחריות התובע ואשתו. מר הלון טען כי על פי התמונות, כלל לא היה צורך בהחלפת דודי הפליטה.

6.עיון בדו"ח הבדיקה של הרכב אצל הנתבע מעלה כי לא נכתבה כל הערה שהיא באשר למערכת הקירור או מערכת הפליטה. עוד יצויין כי בדו"ח נכתבו גם הערות הרלוונטיות לחלקים שלא נבדקו על ידי הנתבע ועל כן מופנה מבקש הבדיקה לבדוק חלקים אלו במוסך.

דיון ומסקנות

7.בדיון העידו התובע ומטעמו, מר שרון חיבה וכן מר יוסף חרמאן, מטעם הנתבע.

התובע חזר על דבריו בכתב התביעה ומסר כי נסע ברכב במשך כשלוש שעות לערך לאחר רכישתו ועד שנתקע. עיקר הטענות מכוונות, לדבריו, לעניין הרדיאטור והאגזוז, אשר לגביהם לא נרשמה כל הערה שהיא בדו"ח הבדיקה. התובע טען כי לא גרר את הרכב למכון הבדיקה בחיפה מאחר שלא רצה להגדיל את העלויות של תיקון הנזקים.

מר חרמאן מסר כי ביצע את הבדיקה ביסודיות ובמקצועיות. לדבריו, תיתכן בעיה ברדיאטור אשר לא תאותר בבדיקה שמתבצעת על ידי מכון הנתבע וזאת מאחר שנסיעת המבחן היא קצרה וייתכן מצב שרכב יתחמם רק לאחר נסיעה של מספר שעות. מבלי לפתוח ולבדוק את הרדיאטור, לא ניתן לדעת, במצב דברים זה, שיש בעיה כלשהי ובמהלך בדיקת כלי הרכב, לא מפרקים חלקים, אלא רק מבצעים בדיקה חיצונית. מר חרמאן טען כי שוחח עם התובע בטלפון וביקש ממנו כי לא יתקן דבר, אבל התובע אמר לו שהוא רוצה לתקן את הרכב אצל חבר שלו. מר חרמאן טען כי חוות דעתו של מר חיבה היא חוות דעת של אדם בעל אינטרס ולכן, אין לקבלה.

מר חיבה מסר כי אין בינו לבין התובע קשר כלשהו, זולת קשר עסקי בהיות התובע לקוח שלו. מר חיבה מסר כי לא ייתכן שהנתבע לא חש כי הרכב "לא סוחב" ולא ציין זאת בדו"ח שלו. לדבריו, צריך היה לציין שהרכב "לא סוחב". מר חיבה הודה כי בנסיעה קצרה, לא תמיד ניתן להבחין בבעיית התחממות, שכן זו עולה בעיקר בנסיעות ממושכות או שניתן לאתרה בפתיחה ופירוק של המצבר. באשר לאגזוז, עמד מר חיבה על כך שהאגזוז נסתם בגלל שהיה ישן ואין לכך קשר לשמן, להתחממות או לחוטים שנשרפו. מר חיבה מסר כי כבר בנסיעה הראשונה ברכב, הבחין בכך שהרכב "לא סוחב" ורק בשל שיקולי קוצר זמן של התובע, לא בדק זאת לעומק, אלא איפשר לתובע לקבל את הרכב לאחר תיקון מערכת הקירור. לדברי מר חיבה, הדו"ח שנתן מר הלון מסתמך רק על צפייה בתמונות חלקי הרכב בלבד ולא על בדיקת החלקים עצמם ומכאן חוות דעתו המוטעית.

8.עיינתי בטענות הצדדים כפי שהם מובאות בכתבי הטענות ובנספחיהם, בתמונות שהוצגו על ידי הצדדים, שמעתי את עדויות המעורבים וכן את עדותו של מר שרון חיבה, מטעם התובע ואחר כל אלה, הגעתי למסקנות כדלקמן.

9.אין מחלוקת כי הרכב נבדקת על ידי הנתבע טרם קנייתו על ידי התובע. אין גם מחלוקת כי בטופס הבדיקה לא צויין פגם כלשהו במערכת הקירור או במערכת הפליטה.

הובאו גם ראיות על כך שימים ספורים לאחר הרכישה, הוחלף הרדיאטור ברכב וכן האגזוז.